בן משה ומרים. נולד ביום א' באדר תשי"ג (21.2.1953) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "קישון" וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת" כטכנאי טלפון. הייתה לו חיבה מיוחדת למוסיקה והוא אהב להאזין לתקליטים ולנגן באקורדיון. בזכות כשרונותיו נשלח מטעם בית-ספרו ל"מעלות" - מרכז עידוד לקידום ולטיפוח תלמידים - להשתתף בחוגים לאמנות, מדע וספרות. היה אהוב על חבריו ללימודים ובכל מסיבת כיתה נטל על עצמו את רוב המעמסה של ההכנות. אשר היה נער חביב, מקובל על מוריו ובעל רצון ומשמעת פנימית. תמיד עשה את מעשיו בשקט ובצנעה והכל זוכרים אותו בזכות שלוותו ויפי נפשו. מחנכו כתב עליו לאחר נפלו: "קל מאוד היה לחבב אותו משום שהיה ילד נבון, מנומס וממושמע וגם תלמיד טוב וחרוץ, והרי אין זה סוד שכל מורה אוהב תלמידים כאלה. אשר היה סמל לכל התכונות הטובות המציינות תלמיד בגילו. היה בו משהו מיוחד לתארו. דבריו היו שקולים, בדיחותיו במקום ותמיד לעניין".

אשר התגייס לצה"ל בראשית פברואר 1971. למרות מגבלות שהיו לו בשימוש באצבעות יד שמאל (עקב פציעה בשברי זכוכית) עמד בהצלחה בקשיי הטירונות ואף קיבל את "אות הכושר". לאחר הטירונות הוצב לחיל האויר וסיים בהצלחה קורס מקצועי. גם בצבא היה רע וידיד לחבריו וחייל ממושמע ואהוד על מפקדיו. ביום כ"ד באב תשל"ב (4.8.1972), נפל רב"ט אשר לוסקי בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "אשר היה אהוב ואהוד על כל חבריו ומפקדיו ראו בו חייל שקט וממושמע. את המוטל עליו ביצע לשביעות רצונם המלאה". ואילו מפקדו הישיר הוסיף, אף הוא במכתב: "לפקד על חיילים כמו אשר, זוהי שאיפתו של כל מפקד היודע להעריך בחורים טובים כדוגמת אשר".

הוריו הוציאו לאור דפים לזכרו, הנושאים את השם "אשר" וכוללים דברים שנכתבו על-ידי בני המשפחה, חברים, מורים ורעיו לנשק; שמו מונצח על לוחות זכרון, שהוצבו בבית-הספר היסודי "קישון" ובבית-הספר "בסמ"ת", בהם למד.